רש״י ידע ערבית ושפות אחרות?

ערבית

Sur les termes arabes dans les commentaires de Rachi sur le Tanakh, voir l‘article de P. Fenton.

שמות יב:ט

רש״י: אל תאכלו ממנו נא – שאינו צלוי כל צורכו, קורהו נא בלשון ערבי.

רש״י על שמות כה:כט

וקשותיו – הן כמין חצאי קנים חלולים הנסדקין לאורכן, דוגמתן עשה של זהב. ומסדר שלשה על ראש כל לחם, שישב לחם האחד על גבי אותן הקנים, ומבדילין בין לחם ללחם כדי שתכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו. ובלשון ערבי, כל דבר חלול קרוי: קסוה.

שמות כח:כח ולא יזח – לשון ניתק, ולשון ערבי הוא כדברי דונש בן לברט.

במדבר יט:טו

רש״י: פתיל – לשון מחובר בלשון ערבי, וכן: נפתלי אלהים נפתלתי עם אחתי (בראשית ל׳:ח׳) – נתחברתי עם אחותי.

שופטים טו:טו

רש״י: טריה – לחה, וראיתי בספר רפואות שקורא ללחה שיוצא מן המכה. ׳טריה׳.

רד״ק: טריה – לחה וכן מכה טריה וכן יקראו לה בערבי טרי…

שמואל א יט:כד

רש״י: ויפול ערום – ונפל ברשן. תרגם יונתן: ונפל ערטילאי. ובשם רבי מנחם ששמע מפי ערבי אחד: ברשן בלשון ערבי משוגע. [רד״ק: תרגם ונפל ברשן ולא מצאתי לו חבר ויש נוסחאות כתיב ביישן.]

https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=34673#p=18&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=ברשן

https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=48230#p=207&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=ברשן

רש״י ואח״כ ר״י קרא על יחזקאל לט

מריאי בשן – שור של פטם קרוי אלמר״י בלשון ערבי.

מריאי בשן – שור של פטם קרוי אימרא בלשון ערבי.

משלי ל (טו) לַ֥עֲלוּקָ֨ה׀ שְׁתֵּ֥י בָנוֹת֮ הַ֤ב ׀ הַ֥֫ב שָׁל֣וֹשׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־אָ֥מְרוּ הֽוֹן׃

רש״י: לעלוקה – מנחם פתר לעלוקה כמשמעו למדנו שהוא ערבי והפותרים אומרים שהוא לשון שאול ומורד וכן במדרש תהלים למדנו כן שפותר שתי בנות גן עדן וגיהנם זו אומרת תנו לי צדיקי׳ וזו אומרת תנו לי רשעי׳.

עבודה זרה ד:

רש״י: סורייקי – נוקייש לשון לע״ז כמו חוטין חוטין ולשון ישמעאל קורין לחוט סוריאק.

פירוש המיוחס לרש״י על תענית כט: קצרי – כך שמם בלשון ישמעאל והם כובסין [ו]שמעתי אומרים על שם שמקצרין בגדי צמר כשדורסין אותן ברגליהן במים…

רש״י על ב״ק קיט: קצרא שמיה וקצרא שקיל ליה – הכובס נקרא קצרי בלשון ארמי וקצרא שהוא מקצר מן הבגד איהו שקיל ליה ודידיה הוא.

[רש״י על ברכות סב. טעמי תורה – נגינות טעמי מקרא של תורה נביאים וכתובים בין בניקוד שבספר בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך מוליך ידו לפי טעם הנגינה ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל:]

לשון כנען/כנעני

Dans son commentaire, Rashi appelle les langues slaves ’לשון כנעני‘.

אם למקרא על דברים ג:ט יקראו לו שניר. דעת ראב"ע ידוע שלשון עברי הוא לשון כנען — ונראה שלא כן דעת רש"י שכתב שניר קורין לשלג בלשון אשכנז ובלשון כנען, ועדיין לבי חלוק שמא בלשון כנען נתכוון רש"י לארץ Schiavonia הנקראת כן פעמים בפי חכמינו האחרונים, רק ממה שמצאנו לאנקלוס שתרגם גם הוא טור תלגא נראה ברור כי לא על ארץ Schiavonia הכוונה רק על ארץ כנען ממש — ויותר מזה מצינו לחז"ל (ילקוט שמעוני ש"ה ע"ב) בספרי "ד"א היה רבי יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים שנאמר יערף כמטר, אין יערף אלא לשון כנעני משל וכו'" הרי שלדעתם אין לשון הקדש לשון כנעני, ודע שהחוקר המפורסם Renan. Hist. des langues semitiq. I. 108. סובר שלשון הקדש הוא לשון בני תרח (Terachiti) ויישב ע"פי דרכו שמצינו בפי לבן, יגר סהדותא, והנראה שמזמן אברהם עד לבן עברו רבים ובאותו פרק הנשארים מהלאה לנהר פרת שבו מקום מושבם לשונם והעד שהחוקר הזה עצמו מודה שארם נהרים מקום משכן ומשפחתו לא היתה דירת בני תרח הראשונים — אבל לשון שהיו מדברים בו בני כנען כתב החוקר הנזכר שהיתה קרובה הרבה ללשון עברי, רק לא החליט כראב"ע שתהיה לשון עברית עצמה. — ועיין עוד מה שכתב דף 110 שנראה כמעט סותר דבריו הראשונים.

ע״ז כח: חיפושתא – אשקרבו״ט ובלשון כנען קרוקי״ם. ועיין במילון של משה קטן.

לשון רוסיא

רש״י על מלכים א ו:ז ומקבות – דלוט״א בלשון רוסיא.

לשון אשכנז

רש״י על מלכים א ו:ח בלולים – תרגם יונתן: מסיבתא. והוא שקורין בלשונינו וויין בלעז, ובלשון אשכנז ווינד״ל שטיי״ן, ושם המורגל שווינד״ל שטי״ג…

רש״י על מלכים א ו:ט גבים ושדרות בארזים – שתי תקראות, אחת עשויה לנוי מלמטה, ואחת של לוחי ארזים מלמעלה. של גבים היא התחתונה.

ותרגם יונתן: בהנתוכין, ולא ידעתי מה הן.

ושמעתי משמו של רבי מנחם זצ״ל: שהם נסרים ארוגים נאים כמין צורה, וקורין לו בלשונינו צילי״ד, ובלשון אשכנז גהימל״ט. והיא לשון שמים, שמי קורה.

ואני אומר: שהם לבנים חלולים, והם כחצי קנה עגול שעושין לכסוי בתים.

לשון יווני

על יחזקאל ה:א

רש״י: תער הגלבים – הרצענים ולשון יווני הוא וי״א פרקמציר (parcheminier) בלע״ז ומנחם חבר תער הגלבים תער הגולחים ואין לו דמיון בתור׳.

שד״ל: (א) הגלבים – מגלחים בארמי וסורי. וקרוב לזה ברומי glaber שענינו חָלָק ובלי שֵעַר.

מניין לרש״י שזה כך בלשון יווני?

לשון פרסי

רש״י בבלי בבא מציעא ל״ט. מחמת מרדין – שהרג את הנפש ופרסאי הורגין על שפיכות דמים כדאמרינן בבבא קמא (דף קיז.) מרדין היא רציחה בלשון פרסי וכן מפורש בשערים דרב האי גאון (שער מ).

רש״י בבלי בבא בתרא כ״ה. אוריה – אני שמעתי כך קורין למערב בלשון פרסי. ול״נ שכך קורין למזרח בלשון לעז והיינו דקאמר אויר יה שהשכינה במערב ופניו למזרח נמצא המזרח אוירו.

תלמידיו

שמואל א יד:כה

רד״ק: וה״ר ר׳ שלמה ז״ל כתב כי יער קנה הצוקר היה והוא הדבש שהיה נוטף מהם ולא ידעתי מאין היה לו זה כי יונתן תרגם בחורשא.

רש״י: ויהי דבש – דבש קנים גדל בארץ ישראל.

מיוחס לר״י קרא: ביערת הדבש – בקנה הדבש, כגון ותשם בסוף תרגומו: ושויתיה ביערא, וסוף קנים של אגם. וכן אכלתי יערי עם דבשי (שיר השירים ה׳:א׳). ולשון ישמעאל קורין אותו דבש.